הזמנת חדרים באתר:
תאריך כניסה
תאריך יציאה

מגילות ים המלח

בשנת 1947, רועה צאן בדואי בשם מוחמד א-דיב, ניסה להוציא עז תועה שהתחבאה במערה וסירבה לצאת על ידי זריקת אבנים לפתח המערה. אחת האבנים פגעה בכד חרס והצליל המשונה והלא שגרתי צד את אוזנו של אותו רועה צאן שהוביל לתגלית ההיסטורית החשובה. בתוך כד החרס שמצא במערה ושנשבר מפגיעת האבן, נחו להן קרוב לאלפיים שנה שלוש מגילות עתיקות.


    

מגילות ים המלח, מגילות קומראן, המגילות הגנוזות ומגילות מדבר יהודה, הם שמות שונים שניתנו למגילות שהתגלו בין השנים 1956-1947 במערות קומראן (מדבר יהודה) ומספר אתרים נוספים. נכון לכתיבת שורות אלה, המגילות מהוות את אחד הממצאים הארכיאולוגיים החשובים ביותר שהתגלו בארץ ישראל. הן נכתבו ככל הנראה במאה השנייה והראשונה לפני הספירה והן בין כתבי היד (הכתובים בעברית) הקדומים ביותר שאי פעם נמצאו כאן.

בשל האקלים הצחיח של בקעת ים המלח, רוב המגילות שנמצאו נשמרו היטב אך יש לציין כי חלקים מהמגילות ניזוקו בצורה כזו שלא ניתן היה לשחזר אותם. בין היתר המגילות שופכות אור על חייהם של חברי כת מדבר יהודה או כת היחד, בין הכתות היהודיות שחיו בתקופת בית שני.

גילוי המגילות או "יצא לחפש עזים ומצא מלוכה"

בשנת 1947, רועה צאן בדואי בשם מוחמד א-דיב, ניסה להוציא עז תועה שהתחבאה במערה וסירבה לצאת על ידי זריקת אבנים לפתח המערה. אחת האבנים פגעה בכד חרס והצליל המשונה והלא שגרתי צד את אוזנו של אותו רועה צאן שהוביל לתגלית ההיסטורית החשובה. בתוך כד החרס שמצא במערה ושנשבר מפגיעת האבן, נחו להן קרוב לאלפיים שנה שלוש מגילות עתיקות.

חלק מהמגילות שימשו לו כחומר בערה וחלק מהן נמכרו לסוחר עתיקות מבית לחם בשם איברהים ג`וחה. לאחר שבחן את המגילות, הבין איברהים כי מדובר בטקסט עברי והחל לחשוש שמא נגנבו המגילות מבית כנסת. אי לכך, השיב את המגילות לרועה הצאן וזה האחרון מכר אותן לאדם אחר, שביקש להגיע לאתר שבו התגלו. באתר התגלו מגילות נוספות שנמכרו לכומר סורי בשם גאורג ישעיה, ממנו התגלגלו לבישוף בשם מאר סמואל ובשלב מסוים הגיעה השמועה על אותן מגילות מסתוריות שעוברות מיד ליד לאוזניו של פרופסור אליעזר ליפא סוקניק, ראש המחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית.

הבנת התגלית החשובה

פרופסור סוקניק היה הראשון שהבין את חשיבות הממצא בזמן שעיין במגילת ישעיהו. הוא הספיק לרכוש שלוש מגילות מתוך שבע המגילות שנמצאו ראשונות ושאר המגילות התגלגלו אמנם לארצות הברית, אך בסופו של דבר יגאל ידין, בנו של פרופסור סוקניק, הצליח לרכוש גם אותן. עד יום מותו, שש שנים לאחר גילוי המגילות הראשונות, עסק פרופסור סוקניק בחקר המגילות.

במערה הראשונה נערכו חיפושים רבים על ידי בדואים שקיוו למצוא מגילות נוספות ולמכור אותן למרבה במחיר ולאיש אין ספק שבמהלך החיפושים אבד חומר יקר מציאות. רק בשנת 1949 הצליחה מחלקת העתיקות של ירדן לאתר את האתר וסך הכול חולצו על ידי המחלקה כ-70 קטעי מגילות.

לאחר שהיה ברור כי לא ניתן עוד למצוא חומרים חדשים במערה הראשונה שהתגלתה ובכל זאת חומרים חדשים החלו לצוץ בשוק העתיקות, החלה להתגבש ההבנה כי ישנה מערה נוספת באזור המניבה אוצרות גנוזים. בין השנים 56-51 התקיימה באזור המערה הראשונה פעילות מואצת לצורך איתור של מערות נוספות במהלכה ערכו חפירות רבות באתרים שהאמינו כי יש בינם לבין המגילות קשר כלשהו.

במהלך השנים האלו אותרו כתבי יד קדומים ב-11 מערות, כשבמערה מס` 4, המערה ה"פורייה" ביותר, התגלו קרוב ל-15 אלף קטעי מגילות.

מי כתב את המגילות הגנוזות?

עד היום לא ברור מי כתב את המגילות הגנוזות, אך ישנן מספר תיאוריות מרכזיות בנושא זה להלן:

· התאוריה האיסיית – הדעה המקובלת עד שנות ה-90 הייתה שהן נכתבו על ידי אנשי כת האיסיים כשהראשון שהציג את התאוריה היה פרופסור סוקניק. השערה זו מוטלת בספק כיוון שנראה כי מאות סופרים שונים כתבו את המגילות בעוד שביישוב שבו כביכול חיו האיסיים, יכלו להתקיים לא יותר מ-150 בני אדם.

· כת הצדוקים – לפי חוקרים מסוימים, המגילות נכתבו על ידי כוהנים צדוקיים. טענה זו מסתמכת בין היתר על מגילת "מקצת מעשי תורה" שבה ניתן למצוא פירוט מדויק של חוקי טהרה וטומאה שמתאימים לחוקים של הצלוקים.

· תאוריות נוצריות – ישנם חוקרים הסבורים כי המגילות נכתבו על ידי הנוצרים הראשונים וכי אחד הקטעים שהתגלו הוא למעשה הטקסט הקדום ביותר של הברית החדשה.

טיול בעקבות המגילות הגנוזות

אם מתחשק לכם לצאת לטיול בעקבות המגילות הגנוזות ולספוג קצת היסטוריה ונוף מדברי, שימו פעמיכם לכיוון ערבות ים המלח והתמכרו לאווירה הקסומה שתעטוף אתכם מכל עבר. ברגע שתרדו מירושלים ותעברו את קו האפס (גובה פני הים), תיחשפו לנופים הייחודיים של גבעות החוואר ולנוף הקדומים שעוצב בחסות הרוחות החזקות באזור.

לנקודה המרכזית במסלול, גן לאומי קומראן, מגיעים אחרי שנוסעים לכיוון ים המלח מירושלים במשך כחצי שעה ומגיעים לפניה ימינה (דרומה) לכיוון קיבוץ עין גדי ומצדה. מולכם תראו את מצוק ההעתקים שתוחם את מדבר יהודה. המצוק הוא רצף מתמשך של צוקים המשתרע מרכס רמים בגליל העליון ועד מצוקי הרי אילת ועובר דרך בקעת הירדן. ממערב לים המלח, בקצה המזרחי של מדבר יהודה, המצוק בא לידי ביטוי באופן מיוחד.

שלושה ק"מ בלבד מצומת הלידו תמצאו את היישוב היהודי קומראן ובו תוכלו לחזור במנהרת הזמן לשנת 1947, עת אותו רועה צאן בדואי השליך אבן כדי להשיב עז תועה ומצא את התגלית ההיסטורית החשובה ביותר שהתגלתה כאן אי פעם.

לאחר הסיור באתר החשוב והמרתק תוכלו להמשיך על כביש 90 לכיוון דרום במשך 45 דקות. קצת לפני קיבוץ עין גדי, פנו ימינה לשמורת עין גדי, נוחו לרגע ברחבת הכניסה המוצלת והמשיכו לסיור בשבילי השמורה. בשמורה ישנם שני נחלים: נחל ערוגות ונחל דוד. שניהם מתאימים לטיול עבור כל המשפחה עם הרבה ירוק בעיניים ומים ברגליים. באופן הזה תוכלו לשלב בין צמחייה, הליכה רגלית ושיעור מרתק על ההיסטוריה של מדבר יהודה ביום אחד.

אם תמצאו את עצמכם עייפים בתום היום המסעיר, תוכלו להגיע אל קיבוץ עין גדי הסמוך, הגובל בשמורה, ולהעביר שם את הלילה בבית המלון המפנק.